<h1>אגרות הרמ"ה — תשובת הר"ש משאנץ לרמ"ה ולרבינו אהרן ב"ר משולם מלוניל</h1>
<h2>דף סב.</h2>
ברזל בברזל יחד, מלחמה ערוכה, המחדדים בהלכה, הרב ר' מאיר הלוי והרב ר' אהרן, איש יחד פני רעהו. הנה נמצא ביד החברים שעמנו מקצת ספרי הרב ר' משה. והמכתב כתב הנשתוון לא כהלין כתבא למקרי. וקראו לפני המכירים בכתב בארבעה וחמשה דברים. והתבוננתי מתוך עניניו כי רמו עיניו והביט נפלאות מתורת השי"ת. (אף) [אך] לפעמים אומר דברים שאין להם יד ורגל. ומי שיעמיד אחד מן הדברים שקראו לפני רופא אומן יקרא ושכר הרבה יטול.
וזה הדבר שנמצא כתוב בספרו. כתב הרב בהלכות פרה בפרק אחד עשר [ה"ב] מי שהוזה עליו ביום השלישי ולא הוזה בשביעי ושהה כמה ימים טובל בכל עת שירצה אחר השביעי בין ביום ובין בלילה ומזים עליו בין קודם טבילה בין לאחר טבילה אפילו טבל בליל תשיעי או ליל עשירי ומזין עליו למחר אחר הנץ החמה עכ"ל.
והרי יש כאן תמיהות הרבה. חדא דאפילו מזה בשלישי ובשמיני לא מהני כל שכן תשיעי ועשירי דאין יכול להרחיק הזיה שניה מן הראשונה אלא כמדת שלישי ושביעי כדאיתא בהדיא במסכת קדושין פרק האומר [ס"ב ע"א], דאמרי' והזה הטהור על הטמא ביום השלישי וביום השביעי למה לי איצטריך סלקא דעת' אמינא שלישי למעוטי שני שביעי למעוטי ששי דקא ממעט בימי טהרה [אבל] היכא דעבד בשלישי ובשמיני דקא מפיש בימי טהרה אימא שפיר דמי קמ"ל. ויש דגרסי התם אבל היכא דעבד ברביעי ובשמיני. ושבוש הוא. כמו שפירש"י ז"ל שם והביא ראיה מפ"ק דיומא [ח' ע"ב] [דלא] חיישינן במה שמשהה הזאה ראשונה אלא שלא ירבה ושלא ימעט בימים שבין הזאה להזאה דאמרי' גבי כהן הפורש שבעה ימים לפני יום הכיפורים בשלמא ראשון שמא שלישי שני שמא שלישי אע"ג דאיכא לספוקי נמי שמא עשירי או יותר.
ועוד מה שפירש הרב ומזין עליו בין קודם טבילה בין לאחר טבילה, אי אפשר לומר כן, דשתי טבילות יש כמו שמפרש ר"ת אחת קודם טבילה כדי לקבל הזאה כדאמרינן בפרק החולץ [יבמות מ"ו ע"ב] וגמירי דאין הזאה בלא טבילה כלומר בלא טבילה קודם ההזאה כדאמרי' בפרק שני דכריתות [ט' ע"א] ומה אבותינו לא נכנסו לברית אלא במילה וטבילה והרצאת דמים דקתני טבילה ואח"כ הרצאת דמים ותנן בפ' בתרא דמסכת פרה [בסופו] אבל הוא עצמו טובל בלילה ומזה ביום. מכל הני משמע דטבילה קודם הזאה. ובכל הזאות קאמר גמירי דאין טבילה בלא הזאה בין בהזאת דמים בין בהזאת מי חטאת. ואותה טבילה דקודם הזאה בין ביום ובין בלילה בין בהזאת שלישי בין בהזאת שביעי. ויש טבילה אחרת לאחר הזאה בשביעי שהיא לטהר מטומאתם ואינה אלא לאחר ההזאה כדתניא בספרי [פ' פרה] ורחץ במים וטהר בערב מה תלמוד לומר מפני שהייתי אומר אם קדמה טבילה להזאה יצא תלמוד לומר וחטאו ביום השביעי ואחר כך וכבס בגדיו ורחץ במים וטהר בערב. ואותה טבילה אינה אלא ביום כדתנן בפרק שני דמגלה [כ' ע"א] אין מזין ואין טובלין אלא ביום ומפרש בגמרא משום דאתקיש טבילה להזאה ומשמע במסכת מנחות בסוף פרק רבי ישמעאל [ע"ב ע"א] דביום אין בלילה לא. ומיהו בירושלמי [מגילה פ"ב ה"ה] משמע דבטבילת האזוב קאמר דאתקש להזאה כדכתיב ולקח אזוב וטבל במים איש טהור והזה. וכן נראה. דבההיא דלא טובלין אלא ביום לא אשכחן פלוגתא ובפ"ק דיומא [ח' ע"א] פליגי ר' מאיר ור' יוסי אי מקשינן הזאה לטבילה לענין הזאה בזמנה מצוה ומאן דלא מקיש הזאה לטבילה לענין מצוה הוא הדין נמי דלא מקיש טבילה להזאה לענין ביום אבל אי בטבילת האזוב איירי ניחא. והא דתני רבי חייא בפ"ק דיומא [ו' ע"ב] זב וזבה בועל נדה וטמא מת טבילתן ביום, ההוא ביום לאו למימרא דלא מהני בלילה שלאחריו שהרי זב וזבה משעבר שביעי שלהם טובלים בין ביום בין בלילה דהא כל נשים ספק זבות שוינהו וטובלות בלילה ובפ' בתרא דנדה [ס"ז ע"ב] קאמר ר' שמעון אחר מעשה תטהר אבל אמרו חכמים אסור לעשות כן, וטבילתן ביום דקתני למעוטי לילה שלפניו ולמעוטי נמי דלא הוו כנדה ויולדת ואין צריכין להמתין עד לילה שלאחריו.
וכמדומה דמה ששגג הרב להכשיר בשוהה כמה ימים להזות אחר הזאת שלישי, ברייתא דספרי אטעיתיה. דקתני אין לי אלא שביעי שמיני תשיעי ועשירי מנין תלמוד לומר וחטאו מכל מקום. וטעה לפרש שבא הכתוב לרבות שמיני ותשיעי ועשירי אעפ"י שהיתה הזאתו בשלישי. ואינו כך. כדמוכחא ההיא דקדושין. אלא מרבה שמיני אם הזה ברביעי ותשיעי אם הזה בחמישי ועשירי אם הזה בששי. והא דבספרי דריש ליה מוחטאו ובקדושין דריש ליה מביום השלישי וביום השביעי ומוקי וחטאו דלא תימא הני מילי לקדשים אבל לתרומה בחד סגי, סוגיא דקדושין כר' חנינא בן גמליאל דאייתר ליה חד קרא וברייתא דספרי כרבי מאיר וקסבר רבי מאיר דמחד קרא נפקי תרומה וקדשים. ותו לא מידי.
